וְצָרִיךְ לַעֲרוֹף בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. עַד מָקוֹם שֶׁהַצַוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה כְּנֶגְדּוֹ הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה. וְכָן הוּא אָמַר אָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
וצריך כו'. בעיא היא אם צריך לערוף בעגלה כל שני הסימנין או ברוב שנים סגי:
נשמעינה לזה מן הדא כו'. דעד מקום שצואר כשר לשחיטה בדיעבד דברוב שנים סגי וכן במליקה:
וכן הוא. אומר אכן. וכאן נמי הכא דעריפה נמי מול ערפו כמו במליקה וכן הושוו בהכשר רוב הסימנין:
אֵיתָן כִּשְׁמוּעוֹ קָשֶׁה. אֵיתָן מוֹשָׁבֶיךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִינֶּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֵיתָן כָּשֵׁר. וְדִכְוָותָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנַּחַל כָּשֵׁר. 43a תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הוֹרִידוּ וְהוֹרִידוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַל. דְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכָא הָכִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אִילֵּין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִן אָכִן יְחִידִין אִינּוּן וְלֹא סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
איתן כשמועו. כמשמעו שהוא קשה כדכתיב איתן מושבך ל' קושי וחוזק:
אע''פ שאין איתן כשר. קתני במתני' ומפרש האי תלמוד' דאיתן לשון חוזק ועל הנחל קאי שלכתחילה צריך שיהא הנחל שוטף בחזקה אבל בדיעבד אינו מעכב שיהא שוטף בחזקה ולפיכך בעי:
ודכוותה. אם נימא נמי אע''פ שאין נחל כאן כלל דכשר:
תני רבי שמעון בן יוחי. דהנחל עצמו נמי אין מעכב:
דהדא. וקאמר הש''ס דאלו הדברים דרבי שמעון בן יוחי אין סומכין עליהן:
מן אלין דהכא תמן. שהן מן אלו הלועגים שבבבל ודרך גנאי הוא כדאמר ר' יוחנן כו' וכן אמר לעיל הלכה ב':
הורידו. הוי מצי למיכתב וכתיב והורידו וגו' אל נחל איתן דהוי''ו לרבות הוא אף על פי שאין נהר כלל כשר:
תַּמָּן תַּנִּינָן. יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַייָב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנֶה לָאוִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בָּעֵי. נִיתְנֵי הַחוֹרֵשׁ מְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה הֲרֵי תִשְׁעָה. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר לְשֶׁעָבַר. אָמַר לוֹן. מַה דְאִית לָהּ לְשֶׁעָבַר כָּל שֶׁכֵּן לָבֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר. תפרש הכתוב דלשעבר קאמר דצריך שיהא המקום שלא נעבד ולא נזרע בו מעולם דאשר כתיב ולשעבר משמע וקס''ד דדוקא לשעבר אמרה תורה אבל מכאן ולהבא מותר:
אמר לון. דלא היא דמאן דאית ליה לשעבר כ''ש דלהב' אסור ופלוגתא היא בברייתא הובאה בבבלי דף מ''ו ומסיק שם נמי דכ''ע מודים דלהבא. אסור ולא פליגי אלא בלשעבר:
תמן תנינן. פ' ואלו הן הלוקין:
וחייב עליו משום שמנה לאוין. דבחרישת תלם אחד נלקטין עליו כמה איסורין כדחשיב התם:
ניתני החורש כו' והרי תשעה. דעובר בלאו אשר לא יעבד בו:
מְקוֹם גִּיסָתָהּ וּתְפִיסָתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין. וְכַמָּה הִיא תְפִיסָתָהּ. אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁתְּפִיסָתָהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ כְּלָל. וְלֹא יִזָּרֵעַ. פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אָמַר לֵיהּ. אִילּוּ הָיָה כְתִיב. אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִזָּרֵעַ יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ. כִּי הָא דָמַר רִבִּי זְעִירָא. אֵין כָּן כְּלָל וּפְרָט אֶלָּא רִבּוּיִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מקום גיסתה. מקום שעורפין אותה ולשון גיסטרא הוא ובתוספתא גריס גיתתה כמו פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה:
ותפיסתה. תפיסת מקום שסביבות מקום עריפה הרי אלו אסורין מלעבוד ולזרוע:
ארבע אמות. ובתוספתא גריס לת''ק ארבעים אמות:
ר' שמוחל כו'. שאל דנימא אשר לא יעבד בו כלל שהוא כולל כל העבודות:
אין בכלל אלא מה שבפרט. ונימא זריעה אין מידי אחרינא לא:
אילו הוה כתיב כו'. בתרווייהו אשר דהוי משמע לשעבר בשניהן יאות הוי דרשינן ליה בכלל ופרט:
לית כתיב כו'. אין כתיב כאן אשר אלא בלא יעבד ולא יזרע להבא משמע והיכא דאין משמעות כלל ופרט שוין לא דרשינן בכלל ופרט:
כי הא דאמר ר''ז. לעיל גבי אשר לא עבד בה:
אלא ריבויין. כלומר דדרשינן לה בריבוי ומיעוט והמיעוט לא ממעט אלא מקצת מהריבוי והיינו עבודה שאינה בגופה של קרקע כמדת ריבה ומיעט וריבה הכל:
משנה: זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָֽׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו'. וְכִי עָלָה עַל לִבֵּינוּ שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ י֨י וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לוֹמַר וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם אֶלָּא רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבַשְּׂרָתָן אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם. נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵיעָרֵף הָעֶגְלָה תֵצֵא וְתִרְאֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה תִּיקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִילָּתָהּ כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָֽלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שלא בא לידינו ופטרנוהו. מפרש בגמרא אמאי קאי:
הכהנים אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה הם נגשים:
ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם. כלו' ונכפר דכתב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישירה את ישראל על ידי משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:
תצא ותרעה בעדר. כשאר חולין:
תיקבר. דאסורה בהנאה:
כיפרה ספיקה. היא עשתה את שלה:
ואח''כ נמצא ההורג הרי זה יהרג. דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:
הלכה: רַבָּנִין דְּהָכָא פָּֽתְרִין קִרְייָה בָּהוֹרֵג. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּֽתְרִין קִרְייָה בַּנֶּהֱרַג. רַבָּנִין דְּהָכָא פָּֽתְרִין קִרְייָה בָּהוֹרֵג. שֶׁלֹּא בָא עַל יָדֵינוּ וּפֻטַרְנוּהוּ. וְלֹא הָרַגְנוּהוּ. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. וְעִימְעַמְנוּ עַל דִּינוֹ. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּֽתְרִין קִרְייָה בַּנֶּהֱרַג. לֹא בָא עַל יָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא הַלְוָייָה. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא פַרְנָסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבנן דהכא פתרין קריי' בהורג. קרא דידינו לא שפכו וגו' דקאמר במתני' שלא בא לידינו כו' מפרשין רבנן דהכא דעל הרוצח קאי כדמפרש ואזיל שלא בא לידינו ופטרנוהו ממיתה דאז כשופכי' דמו של זה הן שלא רצו לנקום דמו מהרוצח וזהו ידינו לא שפכו:
ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו. שלא עיותו הדין ולא העלימו עין ממנו וזהו ועינינו לא ראו:
ורבנן דתמן. של בבל מפרשין קרא על הנהרג שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא לויה כו' וזהו ידינו לא שפכו שלא נהרג על ידי שפטרונוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות וע''י כך נהרג. וכן הוא בנוסחת המשנה בבבלי ושם איפכא גריס שלא בא לידינו כו':
הלכה: גִּידֻל בַּר בִּנְייָמִין בְּשֵׁם רַב. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִכְשִׁירוּ עֵדוּת הָאִשָּׁה בָאִישׁ. הָאִישׁ מַכְחִישׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אֶת הָאִישׁ. נִיתְנֵי. עֵד אוֹמֵר. רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג. אִשָּׁה אָֽמְרָה. לֹא רָאִיתִי. אִשָּׁה אָֽמְרָה רָאִיתִי. וְעֵד אוֹמֵר. לֹא רָאִיתִי. כִּדְתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הַדֵּיעוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁתַּיִם נָשִׁים וְאִישׁ אֶחָד עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁנֵי עֵדִים וְעֵד אֶחָד. הָדָא אַתְּ אָמַר בְאִשָּׁה וְנָשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ מֵאָה נָשִׁים וְעֵד אֶחָד כְּעֵד בְּעֵד אִינּוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כל מקום שהכשירו עדות אשה. כגון הכא ובסוטה ובאומרת מת בעליך:
האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. כלומר דהוו כעד כשר לגבי עד כשר ואם באו שניהם כאחד ספיקא הוי והיו עורפין:
ניתני עד כו' גרסינן. וכן הוא ביבמות ולעיל בהאי ענינא כלומר דפריך מעתה ניתני במתני' עד אומר ואשה אומרת כו' ולאשמעינן רבותא טפי:
תני דבית ר' גרסינן. כמו שהוא שם דבאמת כבית מדרשו של רבי היו התלמידים שונים במתני' כן:
תני בשם ר' נחמיה הולכין אחר רוב הדיעות. בפסולי העדות קאמר כדמפרש ואזיל:
היך עבידא. ה''ד דקאמרת דהולכין אחר רוב דיעות:
שתים נשים ואשה אחת גרסינן. ומכחישות זו לאלו:
עשו אותן כשתי עדים ועד אחד. והולכין אחר רוב דיעות:
הדא דאת אמר. דוקא באשה ונשים שהן כולן פסולי עדות:
אבל אם היו מאה נשים ועד אחד. כשר:
כעד בעד אינון. כפלגא ופלגא דמי וספיקא הוי:
משנה: עַד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וְעַד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתִי אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא רָאִיתִי הָיוּ עוֹרְפִין. עַד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִינוּ הָיוּ עוֹרְפִין. שְׁנַיִם אוֹמְרִים רְאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' עד אחד אומר ראיתי כו'. בבבלי מסקינן דדוקא שבאו שניהם כא' אבל בזה אחר זה עדות השני לאו כלום הוא דהראשון שאמר ראיתי את ההורג הימנוהו כבי תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים ולא היו עורפין:
ושנים אומרים לא ראינו. ובנוסחת הבבלי גריס לא ראית דצריך שיכחישו אותו דבשעה שאתה אומר ראיתי גם אנו היינו עמך ולא ראינו. ובפסולי עדות מיתוקמא דאל''כ פשיטא שאין דבריו של אחד במקום שנים:
אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָא. וְיֵאוּת. מַה כְתִיב וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם וְשָׁתָק. אֶלָּא אֲפִילוּ כֵן וְאַתָּה תְבָעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר מתני' ויאות. על סיפא דמתני' קאי דקתני נערפה העגלה ואח''כ נמצא ההורג ה''ז יהרג ויאות הוא וכן נלמד מקר' דמה כתיב ונכפר להם הדם ושתק כלומר מי שתק הכתוב אחר זה אלא אפילו כן מסיים ואתה וגומר אף דנכפר להם הדם מכל מקום ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:
אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים הִיא קְדוֹשָׁה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. מַהוּ תֵצֵא. תֵּצֵא מִקְּדוּשָּׁתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו תצא. מאי לשון תצא דקאמר אלא תצא מקדושתה שקדשה מיד אחר שהופרשה ואם נמצא ההורג אגלאי מילתא למפרע דהקדש טעות הוי הילכך תצא מקדושתה:
מתניתא אמרה כן. דמחיים קדשה דקתני נמצא ההורג עד שלא נערפ' העגלה תצא ותרעה בעדר:
עד שהיא בחיים היא קדושה. כלומר מיד אחר שהופרשה נאסרה מחיי' ואין לה גבול דכפר' כתיב בה כקדשים ור' שמואל לא דרי' והורידו דלמשמעותי' איצטריך:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ עָֽרְפָה חַייָב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ עָֽרְפָה [חַייָב. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ שְׁחָטָהּ] פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. שָׁמַעְתִּי לָהּ גְּבוּל מֵאֵימָתַי הִיא נֶאֱסֶרֶת. וְהוֹרִידוּ. מִשְׁעַת הוֹרָדָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. לְפוֹטְרָהּ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
והורידו. כתיב משעת הורדה הוא הגורם להשם עריפה ואוסרתה:
שמעתי לה גבול. לעגלה ערופה מאימתי היא נאסר' מחיים בהנאה ואחר ירידתה לנחל איתן הגבול שלה:
רבי יעקב בר אחא רבי אמי כו' אפי' דברי ר''מ ערפה פטור גרסי'. וכדמפר' ר' אילא פלוגתייהו אהיכא קאי וגרסי' ההיא דר' אילא קודם להא דאמר ר' ינאי שמעתי כו' לפוטרה משום אותו ואת בנו כר' שמעון. דפליגי ר''מ ור''ש בשחיטת חולין פ''ה דר''מ מחייב על שחיטת עגלה ערופה משום אותו ואת בנו ור''ש פוטר דשחיטה שאינה ראויה היא וקאמר ר' ינאי דלדברי ר''מ אפי' ערפה חייב דעריפת' זו היא שחיטתה ור''ל קאמר דדוקא השוחט קאמר ואפי' לדברי ר''מ ערפה פטור דבזה מודה לר''ש וכדלעיל הלכה ה':
אפילו ערפה חייב. כדמפרש לקמיה:
אָמַר רִבִּי פִּינחָס. כְּדַיי הוּא שֶׁתְּכַפֵּר עַד יְצִיאַת מִצְרַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
כדיי היא. כפרה של עגלה ערופה כדאי היא שתכפר על ישראל עד יוצאי מצרים ואשר פדית דריש. וכן הוא בבבלי כריתות דף כ''ו:
וְהַזְּקֵנִים רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם עַל מְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה. וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָֽׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו'. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְייָן אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. 43b כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַתֹּאמֶר הַכֵּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה. עַד כָּאן אָֽמְרָה תָמָר. וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָֽדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי. עַד כָּאן אָמַר יְהוּדָה. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אָֽמְרָה. וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְייָן אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה [וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה]. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְייָהּ. עַד כָּאן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאוֹד וְגַם יְלִידֵי הָעֲנַק רָאִינוּ שָׁם. עַד כָּאן אָֽמְרוּ הַמְרַגְּלִים. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. עַד כָּאן אָמַר כָּלֵב. שָׁלֹשׁ מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְייָן אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. בְּעַד הַחֲלוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא וגו'. עַד כָּאן אָֽמְרָה אִמּוֹ שֶׁלְּסִיסְרָא. חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה. הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל. [עַד כָּאן] אָֽמְרוּ כַלּוֹתֵיהָ. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת. כֵּן יוֹבְדוּ כָּל אוֹיְבֵי י֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
שלשה מקריו' כו'. כלו' הרי אלו כמו שלש מקריות של שלשה המדברים והן בענין אחד:
והזקנים רוחצים כו'. כדקא' במתני' ואיידי דמייתי לק' בכיוצ' בו מג' מקריות שנאמרו בענין א' ומי שאמר זה לא אמר זה הדר מפרש לה הכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source